דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)
מאמאצ'קה נמצאת בימים אלה בחופשת לידה. משלוחי הסלסילות יתחדשו בתום החופשה.

חן מנור

מי אני?

בת 35, במקור מבאר-שבע, בת הזוג של גלעד ואמא של אורן (3.3) ועומר (10 חודשים), גרה ביישוב השיתופי-קהילתי יד-חנה בעמק חפר ומעבירה סדנאות כתיבה לנשים בחופשת לידה.

מהי שגרת היום שלי?

היום שלי נפתח בחמש-חמש וחצי או בבכי של הקטן, או כשהגדול מגיע אלינו לחדר. לשמחתי ברוב הימים, שעות הבוקר אלה השעות של גלעד הבן זוג שלי – הוא מארגן את הבנים ולוקח אותם למסגרות, ואני משלימה שעות שינה בגלל הקטן שהתעורר בלילה. אחרי זה אני קמה, שותה כוס קפה עם עוגייה,  ויושבת על המחשב והמחברת ומתכננת מה אני צריכה לעשות באותו היום, אם זה לתרגם טקסט, להתכונן לסדנה או לכתוב פוסט בדף העסקי שלי ‘הגיגית הספרותית’. אחרי הצהריים אני מגיעה לקטן בתינוקייה ביישוב, מניקה אותו והולכים לאסוף את אחיו הגדול שנמצא באותו מבנה. אחר כך הולכים לחבר או לבריכה עד חמש וחצי-שש ואז מתחילה שגרת הלילה. גלעד חוזר סביב ההרדמה של הקטן, ואז יוצא לו לבלות קצת עם הגדול שהולך לישון משהו כמו שעה אחרי.

מה למדתי מאז שהפכתי לאמא?

הדבר הראשון שגיליתי על עצמי זה שהייתי אדם מאוד שיפוטי, ואחרי שהפכתי לאמא לא הייתי מסוגלת להיות ככה יותר, הרגשתי שזה פשוט לא נעים לי, ואפילו איבדתי חברה טובה שכל מה שהיינו עושות ביחד זה לשפוט אחרים. היום אני לא מסוגלת לשמוע דברים נאמרים על אחרים, איבדתי את השיפוטיות שלי, ונהייתי מכילה כלפי נשים ואנשים בכלל, אני רואה אחרים בצורה יותר רחבה וזה משמח אותי. הבחירה הזו של להביא ילדים, מייצרת המון אתגרים, אבל אני צמחתי ממנה, כאילו הילד שלי ‘החזיר לי’ על הלידה שלו, הוא עשה אותי טובה יותר.

מה הכי קשה בלהיות אמא?

יש המון רגעים שקשה לי. הכי קשה לי זה אובדן השליטה על החופש שלי, על הגוף שלי, אני עוד מניקה למשל, וזה לא פשוט. יש רגעים שאני רק רוצה שירדו ממני, פיזית, כי אני צריכה את עצמי בחזרה. היתרון הגדול בזה שהבנים שלי נכנסו למסגרת, הוא שיש לי כמה רגעים לעצמי. יש מקום שכואב את זה כי רוב הזמן הילדים לא איתי, אבל ידעתי שאם אהיה איתם בבית לאורך זמן אני אשתגע. אני לא מסוגלת לעשות את מה שהמטפלות והגננות עושות ואני מורידה בפניהן את הכובע.

מה גרם לי לפתוח סדנאות כתיבה לנשים אחרי לידה?

זה משהו שהתבשל בי בין חופשת הלידה הראשונה לשנייה. השתתפתי בסדנה של הורות קשובה והבנתי שמה שאני ממש רוצה לעשות זה לתת מרחב לאימהות לבטא את עצמן בעזרת כתיבה, שבשבילי היא פורקן, והקמתי סדנה בשם ‘כותבות מלידה’. הסדנה היא מעגל נשי אינטימי ובטוח, מרחב שיתופי של אימהות וקטנטנים, שבו הן חולקות ומשתפות בקשיים, בתסכולים וברגעים היפים של ההיריון, הלידה וההורות. אין כמו להיות סביב נשים שמהנהנות סביבך בהבנה מלאה, זה מנרמל את התחושות שלך.

מה אני עושה בזמן הפנוי שלי?

בדרך כלל זה זמן זוגיות בו אנחנו אוהבים לראות יחד סדרות. חוץ מזה, בתור אחת שמעבירה סדנאות,  אני אוהבת להצטרף לסדנאות בעצמי, ולאחרונה השתתפתי בסדנה של B.O.T (Birth Oriented Therapy) וזה מאוד מילא אותי לשבת שם עם מיילדות ודולות, ולהקשיב למה שיש להן להגיד. כשיש לי זמן פנוי אני תמיד ארצה ללמוד משהו.

עם מי (Dead or alive) הייתי שותה קפה? (שלא התקרר כמובן)

עם אבא שלי, הוא נפטר כשהייתי בת 16, והייתי רוצה לשתף אותו בהורות שלי. זה כל-כך חסר לי. אני לא יודעת מה הוא היה אומר על ההורות שלי, אבל הייתי רוצה להתייעץ איתו. בגלל שהיה עצמאי הוא היה ההורה שנמצא בבית, הוא היה המגדל, והתומך והמבין. כשהייתי טינאייג’רית אני ואמא שלי תמיד רבנו והוא הגן עליי. הייתי רוצה לדעת שהוא מסכים לדרך שלי, ושמח על מי שאני היום.

שוברת דיאטה עם?

טירמיסו ממש טוב, או שוקולד ממש טוב, אלה האופציות. אבל גם אגז בנדיקט אם הם עשויים כמו שצריך, עדיין לא מצאתי בארץ מקום שעושה את זה טוב.

טיפ מנצח למאמאצ’קות אחרות?

אני בעצמי מרגישה שאני כל-כך מתקשה הרבה פעמים, אז קשה לי לתת טיפ, אבל אני מניחה שמה שלי עוזר זה לעצור שניה ולהקשיב לילד בתוך כל הטירוף, וגם כשמרגישים שממש עומדים להשתגע, לעצור רגע ולהקשיב לו במאה אחוז ורק אז להמשיך הלאה. לרוב זה מקל על המשך היום.