דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)
מאמאצ'קה נמצאת בימים אלה בחופשת לידה. משלוחי הסלסילות יתחדשו בתום החופשה.

הכל משתנה כל כך מהר

סיימתי עכשיו הרדמה עם הילדים. האמת שהשעה כבר מאוחרת ואני כבר עייפה ומה כתיבה עכשיו… אבל ההרדמה הזו ריגשה לי את הלב והרחיבה אותו, וכמה יוצא לנו באמת להינות מרגעים טהורים שכאלה?

הייתי הערב לבד, דור היה בעבודה. אחרי אחה”צ מהמם של הרבה משחק, דשא וריקודים (כן גם אצלנו שבט אחים ואחיות הולך חזק), ארוחת ערב ומקלחת משותפת נכנסנו לחדר של עדה (2.10) להלבשה והקראת סיפור משותף. בחודשים האחרונים עדה עברה לישון בחדר משלה ועברי (1.1) נשאר לישון לידנו על מזרון צמוד לשלנו. סיימנו את הסיפור, עברי הראה שהוא עייף ועברנו לחדר השני להרדמה של עברי. שניהם שכבו משני צדדי וליטפתי את שניהם. היה כל-כך רגוע. ואז באיזשהו שלב הרגל של עברי נדדה ופגשה ביד של עדה, שניהם הבחינו במה שקרה והתחילו להתפקע מצחוק. בלי מילים, רק צחוק מתגלגל וחסר שליטה. כמובן שזה הוציא אותם ממוד השינה אבל נתתי לזה מקום ואחרי כמה דקות הם חזרו לרוגע וליטופים. ואז אחרי עוד 5 דקות, הם שוב נדדו אחד לכיוון השניה והתחילו להתגלגל מצחוק.

זה היה מתוק. ברמות. ויחד עם זאת חצי מהמחשבות שלי כבר נדדו למקלחת סוף היום המתרחקת ממני וכבר ראיתי בצורה ממש גרפית את כל הירקות יוצאים לי מהסלט שתכננתי להכין עם התה המפנק של סוף היום. וניסיתי בכוח להחזיק ממחשבות מעצבנות לחדור אלי… ופתאום הם  נרגעו. התחילו לעצום את העיניים ממש יחד. יכולתי לראות איך הם נרגעים באותו הקצב.

היה שם קסם שאין לי איך להסביר. הם נרדמו יד ביד כשאני מלטפת את שניהם. אפילו בתנוחה די זהה. שני תאומים עם הפרש של 1.8. ממש קטקטים מתוקים.